כמו שאין עוד אדם כמוני בדיוק בעולם כולו, גם יש לי את  הדרך האישית והמיוחדת שלי לבריאות טובה

כשאנשים מחפשים מידע "כיצד להבריא" מתוך שיטות להבראה או מתוך סיפורי החלמה הם לרוב מנסים לחקות מה האדם עשה מבחינה חיצונית-מה אכל,איזה תוספי תזונה הוא לקח,ממה הוא נמנע. אולי אפילו הולכים לאיש מקצוע שיבנה להם תפריט או מסגרת לאורח חיים .

מה שלפעמים יוצא מזה הוא יומיום נוקשה שקשה לעמוד בו ,שמלחיץ את הגוף נפש עוד יותר כי פשוט קשה לעמוד בו. תזונה שלפעמים יכולה אפילו להחליש את הגוף כי אוכלים מעט מדי או שנמנעים ממה שבאמת יעלה לי חיוניות כי מישהו אמר  "אסור". אנחנו יוצאים מאוד מבולבלים כי המומחה הזה אמר שזה מה שמומלץ ואנחנו לא מבינים למה זה עושה לנו כל כך רע... אז הולכים לעוד מומחה,שואלים עוד מישהו בנושא, שסותר את המומחה הקודם או את התוספים שלקחנו. המומחה החדש מכניס עוד פחד איך הדברים צריכים להיות. המומחה אמר שחייבים לעשות את הספורט הזה,במשך הזמן הזה ,בתדירות הזו. או איך אנחנו צריכים לישון.  בנוסף אנחנו כל כך נוקשים עם עצמנו ואיך הדברים חייבם להתבצע,חייבים לא לשכוח את התוספים ובנוגע מה צריך לקחת ומתי ,מפחדים מהצל של עצמנו כשאנחנו לא מקפידים על התזונה,התוספים,הספורט או מה שקבענו בנוגע לגוף, ומה יוצא מזה? מלחמה פנימית יומיומית. 

מלחמה פנימית מקשה מאוד על חוכמת הגוף לעבוד במיטבה .

כשמדברים על הבראה לא ניתן להסביר או להצביע על פעולה ספציפית אלא יש לבנות מארג אישי של מחשבות,דיבור  פנימי וחיצוני ,ופעולות שכולן תומכות בתפיסת עולם הרמונית ובונה . כולן מכוונות להעלאת חיוניות פיזית  ורגשית  באופן מתמשך, המאפשרות תנאים טובים לחוכמת הגוף לעבוד.

״זה לא חשוב באיזו דרך (פיסית) בחרתם להבריא את עצמכם, מה שחשוב הוא לדעת מי אתם כשאתם מבצעים את הדרך הזו״. (ציטוט של עמוס מגור).

ואני מוסיפה לציטוט הזה-"ומה שחשוב הוא לדעת איך אתה חווה את עצמך ואת החיים".

המפות הקיימות באתר מכוונות גם לכיווני פעולה וגם איך "להיות".

מפות החשיבה מחווטות את הקשרים המוחיים מחדש להלך רוח הרמוני ובונה עם עצמי ועם העולם.

​

הלך רוח אופטימי,שמח,מחובר לעצמו מה הוא צריך באותו רגע,נוכח בהווה,שלו ושקט. נהנה מההווה,בהודיה על כל היש תחושת בטחון בהווה ובהתרגשות לקראת הרגע הבא והעתיד בכלל.

כשאתה מרגיש "אתה" ,תאמין לי שלרוב אתה תאכל כמו שצריך,תנוח ותהנה מכל רגע,תשים בסדר עדיפות גבוה מה שחשוב לך,תגיב כשמשהו לא נעים לך, תעשה תנועה ,תעוף על עצמך ותיצור דברים מדהימים.

בקיצור-אתה תהיה אותנטי ומחובר.

אתה תדע מבפנים שההבראה מתרחשת ותגיע הנקודה גם שתדע שאתה בריא לגמרי,שהגשמת את משאלת ליבך. ועד אותה נקודה אתה תרגיש שרק אתה באמת יכול להגיד לך מה המצב הבריאותי שלך.

כאשר מוזכרות פעולות של ממש במפות -יש מגוון פעולות לבחירתך בכוונה תחילה כדי שתמצא מה שבאמת טוב לך.

במהלך לימודי הNlp אמר לי חבר- "את יודעת איזה ספורט הוא הכי טוב בשבילך? זה שיעשה לך טוב". מאז המשפט הזה תמיד מלווה אותי. מה זה משנה אם עשיתי שעה הליכה או 10 דק מתיחות או כמה תרגילים. זה עשה לי טוב? זה מספיק לי.מה זה משנה אם קבעתי שבכל יום חשוב לי לשתות שייק, שתיתי השבוע 3 ימים? הרווחתי. כיוונתי את המחשבות שלי למספר הרגלים ביומיום שחשוב לי לשלב ושילבתי אותן בתדירות ובכמות שהתאימה לי באותו יום. פחות חשוב הכמות והתדירות,חשוב הביצוע עצמו. 

לבצע ולבצע בהמשכיות,בעקביות ,ליצור רצף כלשהו. כמובן שתמיד טוב לכוון לכמות והתדירות האופטימלית,חשוב שאהיה במינימום כמות שאני מרגישה שאני כן צועדת בדרך ולא עומדת במקום. הידיעה שאני עושה,ועושה כמיטב יכולתי עם אישור עצמי בכל מצב ו"אני טובה בדיוק איך שאני" היא כשלעצמה מעצימה וגורמת לי לחייך.

כל שינוי מתחיל מלצעוד בדרך.

היומיום בנוי מהרגלים קטנים מעלי חיוניות.

התחילו בצעדים קטנים בכל הקשור לפעולות ובהקשבה עצמית.

לדוגמא אצלי,קורה שבעקבות השגרה היומיומית איכשהו יצאתי מהשגרה שמיטיבה איתי בתזונה, על כן החלטתי מספר החלטות מיטיבות לתקופה הקרובה:

החלטתי שכל ארוחה יהיה ירק חי ורוב הזמן 2 או 3 צבעים. החלטתי גם שבצהריים יהיה ירק מבושל. פלוס שייק יומי . את כל אלה אני שמה את תשומת הלב כי אני חשובה ויקרה לעולם כולו,וכשאני בטוב-לכולם מסביבי טוב.

כפי שנאמר מקודם אם יש איזשהו חולי או משבר בריאותי הם נגרמו ממשבר אנרגיה מתמשך בגוף- המכונה הכי מופלאה בעולם ובנויה על אנרגיה חשמלית -כימית.  עלינו לספק את התנאים על מנת שחוכמת הגוף תפעל במיטבה.

התנאי  פשוט מאוד!

לעשות מה שנעים לי,כל פעם מחדש

איך יודעים שנעים לי עכשיו ? נינוחות בגוף והרמוניה עם המציאות ,נוכחות בהווה, כלומר שקט במחשבות מצביעות על זה שכעת אני בקשר עם עצמי .לעומת זאת, כיווץ בגוף,  או עומס מחשבות שמראים שכרגע משהו בי דורש חיבור.

שני אלה הם המצפן שלי-הגוף והנפש.

עולם המחשבות הוא הראשוני בכל הקשור לבריאות-כיצד להשקיט  מחשבות של רעש-ספק,פחד,בלבול וכד ואיך לכוון אותן למקום הרמוני ובונה. שימו לב -בכוונה רשום להשקיט ולא להשתיק. אנחנו לא כופים בכוח להביא לשקט כי אז נתעייף ונלחץ (אנחנו יודעים כבר מה קורה כשאנחנו מרגישים מותשים ולחוצים באופן מתמשך) אלא מביאים למקום של שקט מתוך מקום של חיבור לעצמך ,להיטיב עם עצמך.

לגבי הגוף זה די פשוט,יש לספק לו תנאים בסיסיים של: ראשי תיבות מ.ת.נ.ה

מנוחה,תנועה,נוכחות בעכשיו והזנה פיזית ונפשית.

התבונן בחייך,האם בשוטף אתה מספק לו את התנאים הנחוצים כמיטב יכולתך? האם אתה אנרגטי במהלך היום,רוב היום עם חיוניות גבוהה,רוב הימים?

גם כאן ישנו דיוק במילה שנכתבה  "רוב". כל האנשים גם האנשים הכי בריאים עייפים לפעמים,לפעמים אפילו כמה שעות ואפילו כמה ימים. הם גם לפעמים לא מרגישים טוב מסיבה כזו או אחרת וגם חוטפים הצטננויות ושפעת . הבעיה היא לא בירידת אנרגיה הזמנית אלא בתגובה שלנו  לירידת האנרגיה הזמנית במחשבות לדמיונות של אסונות,לרגשות של פחד ובהתנהגות שנוגדת ומתנגשת עם מה שהגוף צריך בזמן כזה-מנוחה פשוטה לגוף ולנפש. מה שהוא צריך זה שתפסיק להגיב למחשבות של דרמה ופשוט דבר איתו. "מה אתה צריך עכשיו" תשאל. הגוף שלך מדבר איתך כל הזמן והוא אפילו רוצה שתנהל איתו שיחה,שירגיש בטחון,שיש לו הורה שאפשר לסמוך עליו . רעיונות לדרכי חשיבה או פעולות יומיומיות יש במפה-התנהלות יומיומית עם הגוף.

אני יודעת שאחת התגליות הגדולות במסע הזה- יש לנו אלפי מחשבות ביום,פתאום הבנתי שניתן לשים סימן שאלה בכל מחשבה שמגיעה. שאני יכולה רגע לעצור ולהחליט איך להגיב למחשבה או ברוב המקרים בכלל לא להגיב ולהמשיך כרגיל ,ואיך גם לדבר,ואיך לפעול ברגע הבא. הכל הפסיק להיות אוטומט,ותהליך ההתבוננות כמו זבוב על הקיר שמתבונן בי והאישור העצמי לקחת רגע,מחבר לחוכמה שקיימת בכל אחד מאיתנו.

בכל זה גיליתי שגם אני זקוקה הרבה פעמים לחיבוק ולמילה טובה,מעצמי ואפילו באופן יומיומי.