אני בסדר גם כשהבית לא ב-סדר

-הפוסט נכתב מתוך השקפת עולם ובה שיפור ושימור הבריאות שלי בראש ובראשונה קשורים ביחס ישיר למערכת היחסיםי שלי עם עצמי והעולם ה"חיצוני". הפוסט כתוב בלשון נקבה הפעם ומתאר מצב כללי של עומס מטלות.-

"אני בסדר גם כשהבית לא ב-סדר"

ככה הבית נראה בסוף יום אחרי פעמיים שהיה מתוקתק בבוקר ואחה"צ.

הבוקר קמתי וחייכתי לפזרת. כן,פזרת זה מונח חדש שאני משתמשת בו בעקבות קריאה בספר של שירי דולב פופינס המהממת. אין יותר לסדר את הבית או לסדר בלאגן. נכון שיותר נעים להשתמש במונח פזרת ולא בלאגן? גם איזה כיף שהבית חי ויש פזרת! איזה כיף שהבורא מעניק לי כוח להחזיר פזרת למקום!

הבית אמור לעבוד בשבילנו ולא להיפך. הבית הוא המקדש שלנו ולא מקום שאנחנו אמורים להרגיש בו עול.

כלומר אם אני עייפה או שפשוט לא בא לי להחזיר למקום את הפזרת- לא עושה!

נוכחות שלי ותשומת לב עם ולמען הילדים כשהם באים מהמסגרות מגיעים בעדיפות לפני הפזרת.

מתנות לעצמי כמו תנועה ,מנוחה ודברים לנשמה הם בעדיפות לפני הפזרת.

כמובן וכמובן לסדר פזרת שיהיה נעים וזורם כשמרגיש לי נכון עם איזה שיר מעיף ברקע, יחד עם זאת צרכי האישיים יתמלאו לפני החזרת הפזרת או אחריה. בכל מקרה המצב הוא שהצורך שלי בעדיפות ראשונה ולא יתפספס בגלל מרדף אחרי פזרת.

פזרת תמיד תהיה בגלל שהבית בתנועה. יש לתכנן איזור מסוים בכל חדר שם יש פזרת וכך יותר קל להחזיר למקום ציק צק כשרוצים לעשות זאת.

יכול להיות הרבה פזרת בגלל אחסון לא מתאים ואפשר לפתור בקלות באמצעות כל מקס סטוק זמין.

במידה ויש פזרת גדולה ורוב ההחזרה למקום עליך אפשר וכדאי למצוא עזרה בעלות סמלית מנערה או שכנה, העיקר שאת לא תרגישי ש"הכל עליך". איכשהו פיצ'פקס בכמה עשרות שקלים בודדים כן יוצאים מהכיס יחד עם זאת הוצאה שאנחנו נרגיש כמו מלכות היא מותרות?!.

האמונות שאנחנו מחזיקים על הבית ועל איך שהוא משקף אותנו משפיעות עלינו נפשית ביומיום. שחרור הצימוד מצב הבית=השפעה על הדימוי העצמי והנפשי, יוציא אותנו לחופשי מהשעבוד למטלות.

הפוסט נכתב בהשראה של https://www.facebook.com/profile.php?id=100041917971298 . איזה כיף שנחשפתי אליה ויכולה לשתף את העולם