תפקידי לשמור על הניצוץ

בתוך תוכנו יש ניצוץ הוא זוהר בשקט וביציבות. מתגבר כשאני רגוע . כשאני שלו. כתשומת הלב שלי מוקדשת לעכשיו. מבפנים החוצה הלהבה מתגברת ומאירה גם את כל מי שמסביבנו היא ניזונה מהחיבור בין הלב לשכל. הם צועדים יחד. אין גורם מפריע והאור מופץ. בתוך הגוף ומבחוץ קורן העור. כולם מרגישים בזריחה והיא עוברת מאחד לאחד. אני מחייך . אתה מחייך.

************************

לפעמים כשאנחנו מתבגרים החיבור מתנתק לסירוגין כי אחרים אומרים לנו שלהיות אנחנו זה כרגע לא מתאים. עוד רגע כזה ועוד רגע כזה הלב מתכווץ ומתנתק בהפוגות מהשכל. הלהבה קטנה . במקום שהלב יוביל יחד עם השכל השאירו אותו מאחור. השכל "עכשיו זה לא טוב להרגיש ולבטא זאת!" ומנתק את החיבור גם הוא בהפוגות. עד שלבסוף שיתוף הפעולה נפסק לגמרי. הסינרגיה הופרה.

הם פועלים כל אחד לבד ויש עומס. עומס רגשות. עומס מחשבות. אין יציבות. אין איזון.

מהותי בגוף הזה יחד עם איברים אחרים ורק בפעולה משותפת אוכל להזרים יחד דם לכל הגוף. רק ככה תהיה תנועה. זרימה. חיוניות." אומר הלב.

חוסר הרמוניה מוביל לסבל. סבל מוביל לפירוד . פירוד להתנתקות. אין קיום לבד. פנימי וחיצוני.

הניצוץ קיים תמיד בתוכנו. תפקידי לשמור על האש בוערת.