הענווה שביצירה - הזכות ליצור חיים

מרגישה אותך בועטת באיברי הפנימיים

הראש נהיה שקט

הכל מתגמד.

אנחנו לא באמת יודעים

אנחנו לא באמת מבינים שכלית

מה קורה שם בפנים,

שמים תגיות לתופעות בצורה שטחית וסיבתית.

מי מכתיב את הכללים לפיהם נוצרת איבר אחרי איבר?

האם יש לך כבר מחשבות?

מי את תהיי ומה תביאי בנוכחותך?

אני גם באתי משם.

היה משהו גולמי שממנו באנו

אני,אתה ,אני ואת

והוא נוכח.

היה,יש ויהיה.

הוא נותן חיוניות ובריאות לגוף אבל הוא לא הגוף עצמו.

הוא חווה מבול של אירועים אבל הוא לא המחשבות והרגשות עצמן.

הוא עד

מתבונן

סקרן

יוצר

ומגיב.

הוא הרווח שבין המחשבות

הוא הרווח בין כל התפקידים וההגדרות

הוא הבטחון

הוא השקט

הוא השמח

והמתפלא.

הוא מהות.

הוא גודל,מתעצם,נפתח, מתרווח ומתרחב לאורה של האהבה בחופש מתנאים. האהבה העצמית בחופש מתנאים.

הוא נוכח תמיד. רק דע שהוא שם.

אתה תשכח שוב ושוב. אני פה להזכיר לך.את תשכחי שוב ושוב,אני פה להזכיר לך.

גם אני ואת, גם אני ואתה באנו משם.