לקחת אחריות על השמחה והרווחה שלי

הרגשתי כיווץ

לחץ בגוף,לחץ בנשימה.

אי שקט.

ואחריה הגיעה גם

עצבות.

כן מכירה כבר את ההרגשה.

זו הנשמה צועקת "הלו לא רואים אותי,לי את לא מקשיבה!"

בהתחלה מופיע אי שקט וכשלא עונים על הצורך יום אחרי יום מגיעה גם העצבות.

"השתקת את קולי. עכשיו את תקשיבי לי."

אומר הקול הפנימי .

"קיבלנו פה גוף ונפש

שניהם שואפים תמיד לאיזון והרמוניה.

מתי אנחנו ממלאות מצברים פיזיים ונפשיים? לא ניתן להמשיך לתת כשהחיוניות הפיזית והרגשית שלך נמוכה.

האם

תקשיבי לי כשאני מבקשת שתגידי -לי זה לא נעים ?

האם

תקשיבי לי כשאני מבקשת שתגיבי -עכשיו זה לא זמן מתאים?

האם גם בך רגשית תומכים? ואם לא - קחי בתשלום אוזן קשבת.

לפעמים את רק צריכה מישהו שיקשיב ,יהנהן ויגיד לך שאת נורמלית. שהכל בסדר

גם לך מותר להתלונן

ושמישהו יכיל את מה שאת

עוברת

ולהוציא קיטור.

גם מותר לך לבקש עזרה ואת האחריות לזמן מה למסור.

ואם חסר לך חום ואהבה,למדי להתייחס ככה קודם כל אל עצמך .

את המחסור במגע מלטף תוכלי לתת לעצמך בטיפולי מגע מפנקים.

רפלקסולוגיה,שיאצו ואולי עיסוי.

אולי חיבוק עם עצמך? עם הילדים?"

כן כן,זה אומר

לקחת אחריות על השמחה והרווחה שלי.

בשביל שאני אהיה השמחה שבי.

בשביל שנוכל להשפיע לטובה כפי שבאנו לעשות.

בשביל לגלות את הייחודיות שלנו ,לבטא אותה בחדווה ולהינות מהבריאה.