אין יותר לתת ולתת על ריק

יש ימים כאלה שבא לי פינוק. בדרך כלל הם באים אחרי ימים עמוסים פיזית או רגשית.

בא לי לנוח ולעשות מה שבא לי בלי לוחות זמנים או מטלות. בא לי לקבל טיפול במגע ולעשות לגוף נעים כמו שיאצו או עיסוי מפנק. בא לי לשים מוסיקה ולרקוד. לאכול אוכל טוב ואולי גם איזה ארוחת שחיתות. בא לי בייביסיטר על הילדים לאחהצ פנוי או לא לעשות שום מטלה בבית. לשבת עם חברה וסתם ככה לדבר ללא תכלית או מטרה חוץ מהנאה. שישאלו אותי איך אפשר לעזור ומה לעשות עבורך. איך אפשר להקל.

לעשות דברים סתם ככה ללא תכלית או מטרה נראית לעין חוץ מכיף טהור.

וכשאני מבינה לפעמים ש"אם אין אני לי מי לי" וכל אחד בחיים שלו, וזה בסדר גמור אז אני מחליטה לפרגן לעצמי קובעת לעצמי זמן איכות לפעמים זה יכול להיות משהו קטן,משהו קצר וזה מספיק לפעמים זה יום אחרי יום . עד שמרגיש לי שהחיוך חזר לפנים בלי הפסקה.

היום אני כבר אומרת במפורש לאהובי שאני צריכה זמן לעצמי ומבקשת עזרה אם יש צורך . אין יותר לתת ולתת על ריק.

מישהי מדהימה לימדה אותי פעם דבר מאוד מאוד חשוב שהנתינה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לאחר זה להעניק .

גם ממישהו שאיכפת לו. גם להעניק מעצמך לעצמך.